יום הולדת שלי השנה: כך מגשימים חלומות

 

את הפוסט הזה כתבתי כבר לפני כמה שבועות, אחרי יום ההולדת שלי, אבל החלטתי לפרסם אותו השבוע במלאת שנה למותו של אבי.

***

לכל אחד מאיתנו זיכרונות ילדות משלו – אלה מעצבים אותנו, גורמים לתחושה חמימה בלב, מעוררים נוסטלגיה נעימה ואלה בדיוק הרגעים שכל כך בא לחזור אליהם, שאנחנו אפילו מריחים בדיוק את הריח הזה שהיה אז.

כשהייתי ילדה, כמעט כל סוף שבוע הייתי יוצאת יחד עם ההורים שלי והחברים שלהם לטייל ביערות בסביבה של קייב (אם אתן קוראות אותי באופן קבוע, בטח ידעתן שנולדתי וגדלתי שם עד גיל 18, כשעליתי לארץ).

המסורת של טיולי טבע החלה עוד כשאבא שלי וחבריו היו עדיין רווקים. צעירים וחתיכים, הם היו חורשים את כל ברית המועצות עם תרמיל על הגב. אני כל כך אוהבת להסתכל על התמונות מאותה תקופה, לראות כמה יפה תואר היה אבא שלי ז”ל (כבר שנה למותו ואני עדיין לא מאמינה).

אבא אהוב שלי באחד מהטיולים ההם

 

לאט-לאט כל החתיכים התחתנו ולחבורה שלהם נוספו תחילה הנשים ואז גם הילדים, ואני ביניהם. היינו מתאספים בכל פעם 20-25 אנשים והולכים במסלולים מדהימים ביער, קוטפים פטריות ופירות יער בעונה, בצהרים עושים פיקניק בטבע ובערב חוזרים הביתה, עייפים אך מאושרים.

כשהגיעו החגים, פעמים רבות היינו יוצאים למסעות עם תרמילים על הגב ביערות אפילו לכמה ימים וישנים באוהלים. בערב, אחרי ארוחת פויקה, כולם היו מתיישבים מסביב למדורה, שרים יחד שירים לצלילי הגיטרה.

כל כך התגעגעתי לאווירה הזו בדיוק! לריח של היער, של המדורה, לתחושה של כולם יחד וקרובים אחד לשני, לשירים מסביב למדורה, לארוחת בוקר מוקדמת יחד. שנים שאני מטפחת חלום לחגוג ככה את יום ההולדת, וממש הצלחתי לשגע את כולם עם הרעיון, אבל לא היו לי פרטנרים של ממש. אף אחד לא רצה לישון באוהל באמצע הקיץ, ב-1 באוגוסט.

ליד מדורה, כמו פעם

מצד אחד אני מבינה לגמרי, חם, לח, אבל השנה החלטתי שאני לא מוותרת: אני הולכת לממש את החלום שלי ועוד הכי קרוב למקור, בקייב!

יחד עם חברים ארגנתי לנו קמפינג אוהלים ביער מחוץ לקייב והנה זה קרה – אני והמשפחה שלי כולל בעלי, הילדים, אמא שלי עם החברה הכי טובה שלה, כמה חברות שבאו מהארץ במיוחד, חברי הילדות שלי משם ומכאן, יחד בילינו כמה ימים בלתי נשכחים!

אין קמפינג אמיתי בלי אוהל!

 

ישנו באוהלים, צחקנו, רקדנו, אכלנו, חלמנו, התרגשנו, שיחקנו במשחקים של פעם, התנדנדנו בערסלים ובלילה כמובן שרנו שירים לצלילי הגיטרה מסביב למדורה.

 

 

עם בעלי, מגשים החלומות

 

עם אמא אהובה במעיל של מותג אוקראיני: “אוחיינו”, מה שאומר “מדהים!”

 

הילדה שלי, החברה שלי, ה-minime שלי

 

רגע לפני שהפך לחייל

 

עם אריק ולין ליד הנהר

“אמא, זה מה שרצית? זה היה החלום שלך? הגשמת את החלום שלך הפעם?”, שאלה אותי לין, בתי המפונקת בת ה-15, שלא התלהבה בכלל כששמעה על התוכנית שלי.

“כן, אהובה, בדיוק ככה! ואת רואה שזה לא נורא בכלל?”

והיא ענתה לי: “דווקא זה היה ממש כיף, אמא” ובאותו רגע לא הייתה מישהי מאושרת יותר ממני.

היה לי יום הולדת מדהים, מרגש ובלתי נשכח! אני כל כך שמחה שעשיתי את זה ורוצה להגיד לכם רק דבר אחד, שבטח שמעתם לא פעם:

חלומות נועדו כדי להגשים אותם!

 

אני מודה לכל האהובים שלי שבאו כדי לחגוג איתי ולהגשים לי את החלום, זו המתנה הכי טובה שיכולתי לאחל לעצמי

 

אז קדימה, על מה אתם חולמים? בואו לתכנן איך אתם מגשימים את החלומות שלכם ואני מוכנה להדריך אתכם.

תכתבו לי,

שלכם,

LJ

יכול לעניין אותך גם

All articles loaded
No more articles to load
סגירת תפריט

הירשם לקבלת עדכוני תוכן בלעדיים, טיפים לאופנה וליופי, וסבבי מוצר שבועיים!